משפחת שריג

ציונות שורשית מתקדמת

חקלאות מסורתית עם חדשנות אקולוגית, משק בן דורי בניהול נשי, ניצן מחדשת את המשק המשפחתי ברוח יצירתית וקשובה.

לגור בלכיש:

שלמה גדל בקרית ביאליק ולמד בית ספר חקלאי, מרים גדלה במושב בית שערים, ללכיש הגיעו בעקבות נפילתו של אריק, אחיו של שלמה, שחלם להקים משק בלכיש, שלמה שהיה אז איש צבא, החליט להשתחרר מהצבא "ולהתגייס" למשק , "וכיתתו חרבותם לעיתים...". ניצן (וארי אחיה) כבר נולדו בלכיש, אחרי לימודים וחוויות רבות בעולם, ניצן החליטה לחזור לנהל את המשק המשפחתי, כיום שלמה ומרים מסייעים כמיטב יכולתם.

הכי אוהבים בחקלאות:

שלמה התאהב בעבודת האדמה בעקבות אירוע במלחמת העולם השניה ועד היום מרגיש קשר חזק לאדמה, ניצן אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו, זו עבודה שדורשת למידה וחדשנות מצד אחד, מצד שני התמדה וסובלנות.

הכי מאתגר:

לנהל משק חקלאי כאישה, שזה תחום גברי יחסית, זה לא קל, בעיקר כשהיא רק בתחילת הדרך ונדרשת המון למידה ופיתוח של המשק, אבל כיום יותר ויותר נשים נכנסות לחקלאות והיא בהחלט מרגישה אחווה נשית, ויש גם גברים שמסייעים בשמחה.

הפסקת קפה:

מלבד ענבים הם מגדלים גם רימונים, פקאן וורדים למיצוי (לקוסמטיקה ואפיה, סיפור מעניין בפני עצמו), אז בכל פעם שמשהו מבשיל ניצן מביאה להורים צלחת ביכורים יפה.

מילה על העתיד:

שלמה מקווה שהחקלאות הישראלית תמשיך לשגשג, בעיקר בלכיש כמובן (-: , ניצן מוסיפה שהיא מקווה שהחקלאות המקיימת - עם סובלנות לסביבה תתפוס יותר תאוצה.

זן הענבים שהם הכי אוהבים:

מהזנים החדשים הם מאוד אוהבים את הסקרלוטה, הטעם... הצבע... וגם עדיין אוהבים את הזנים הותיקים עם החרצנים, זה יוצא דופן, הם יודעים, ככה הם... שומרים להם נאמנות.

שיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
השארו מעודכנים
חדשות ועדכונים בפרופילים החברתיים

סיפורים נוספים של מגדלים

אסף ארד
מאמין בעבודת צוות
את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו 20 זנים, איזה הוא הכי אוהב? קשה להחליט
אהוד, רן ואמיר שאול
שלושה גברים וכרם...
כמו כל הילדים בלכיש, גם רן ואמיר תמיד עזרו במשק של ההורים, כשגדלו בחרו בחקלאות כדרך חיים, כיאה לשני הפכים, גם זני הענבים האהובים אליהם שונים לחלוטין
זיגי פרום
לא רק חקלאי
ההורים עלו מאמריקה מתוך ציונות, באו להיות חקלאים, משפחה מסורתית בישוב חילוני, הביאו רוח קצת שונה אבל תמיד ראה במורכבות הזאת יופי.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן