אסף ארד

מאמין בעבודת צוות

בהתחלה לא חשבו בלכיש שהכרמים יצליחו, אבא שלו היה מהראשונים שהחליטו לנסות, כיום הוא כבר "אימפריה". את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו כ-20 זנים.

לגור בלכיש:

ההורים באו ללכיש בשנות ה-60, אסף כבר נולד פה, הם היו מ-4 המשפחות הראשונות שגידלו כרמים אבל לקח הרבה זמן עד שראו ברכה בעמלם, אסף נכנס למשק ב-92', כשהתחיל היו להם 50 דונם, כיום יש 500! הכל של ענבי מאכל, חלק מהשטחים הוא מעבד לבד, חלק בשותפויות, מאוד מאמין בעבודת צוות. את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר, כ-20 זנים.

הכי אוהבים בחקלאות:

ענבים הם כמו ילדים, משהו חי, אתה חייב להשקיע, לטפח, להיות קשוב לצרכיו וכשהוא מבשיל- יפה ומתוק - אתה מרגיש גאווה

הכי מאתגר:

לכל כרם וכל חלקה יש את הצרכים שלה, זה תלוי בהרבה גורמים, מיקום, גובה, היסטוריה, שכנים… והאתגר הוא לזהות את הבעיות ולתת מענה לכל כרם באופן פרטני.

הפסקת קפה:

5.00 בבוקר כל הצוות הבכיר נפגש, קצת סיפורים וקשקושים, עוברים רגע על תוכנית העבודה היומית והשבועית ויוצאים לשטח

מילה על העתיד:

שהעסק יוכל לתפקד גם בלעדיו והוא יוכל לנוח "תחת גפנו ותאנתו" או על איזה חוף בקריבים….

זן הענבים שהם הכי אוהבים:

אדורה, אסף הראשון שנטע אותו בלכיש (לקח הימור על זן חדש) והצליח, ענב שחור, גדול, מתוק ופציח

שיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
השארו מעודכנים
חדשות ועדכונים בפרופילים החברתיים

סיפורים נוספים של מגדלים

זיגי פרום
לא רק חקלאי
ההורים עלו מאמריקה מתוך ציונות, באו להיות חקלאים, משפחה מסורתית בישוב חילוני, הביאו רוח קצת שונה אבל תמיד ראה במורכבות הזאת יופי.
משפחת שריג
ציונות שורשית מתקדמת
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו..."
אהוד, רן ואמיר שאול
שלושה גברים וכרם...
כמו כל הילדים בלכיש, גם רן ואמיר תמיד עזרו במשק של ההורים, כשגדלו בחרו בחקלאות כדרך חיים, כיאה לשני הפכים, גם זני הענבים האהובים אליהם שונים לחלוטין
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן