אהוד, רן ואמיר שאול

שלושה גברים וכרם...

כמו כל הילדים בלכיש, גם רן ואמיר תמיד עזרו במשק של ההורים, כשגדלו בחרו בחקלאות כדרך חיים, כיאה לשני הפכים, גם זני הענבים האהובים עליהם שונים לחלוטין

לגור בלכיש:

אהוד גדל במושב נחלת יהודה, "עשה ציונות" בקיבוץ רביבים והתיישב בלכיש כשרן ואמיר היו קטנים, רן ואמיר, כמו כל הילדים בלכיש, תמיד עזרו במשק של ההורים (אם רצו או לא…) בגיל 40 אהוד החל, בנוסף לחקלאות, ללמוד רפואה משלימה, בשנות ה-90, כשהרחיבו את המושב, רן ואמיר החליטו להשתקע בלכיש, כיום כל המשפחה המורחבת עוסקת בחקלאות בצורות שונות.

הכי אוהבים בחקלאות:

רן ואמיר הם שני הפכים, אז אחד אוהב את הזריחות והטכנולוגיה השני את השקיעות והגורם האנושי, לפחות הם משלימים אחד את השני, אולי בגלל זה המשק משגשג.

הכי מאתגר:

הצלחת היבול תלויה בהרבה משתנים שלא קשורים בחקלאי, כמו מזג אויר ומחיר השוק, אבל קשה להם גם שהצרכנים קונים בעיקר עם העיניים, לך תסביר שהענבים יכולים להיות ממש טעימים אפילו (ולפעמים בגלל) שהם קטנים.

הפסקת קפה:

כל בוקר ב 9.00 יהודית מכינה לאהוד ארוחת בוקר כבר 50 שנה! אבל אין נוהל משותף לארוחות בוקר, גם לא לישיבות עבודה, אז מתי כן מדסקסים את ענייני הכרם? בארוחת שישי עם כל המשפחה.

מילה על העתיד:

רן חולם שאמיר יפסיק לעצבן אותו, אמיר חולם בדיוק אותו דבר אבל הפוך ואהוד חולם להמשיך ללמוד ולטייל בעולם (הוא בן 80, עדיין עוסק ברפואה משלימה ועדיין יוצא לטרקים כמו תרמילאי!) אבל שלושתם חולמים שגם הנכדים ייצטרפו למשק.

זן הענבים שהם הכי אוהבים:

אמרנו כבר שני הפכים? אז רן אוהב את הזן היחודי שלהם שנקרא סופיה - זן ירוק שנבצר בתחילת העונה, יש לו טעם מיוחד אבל קשה לגדל אותו, אמיר אוהב דווקא את הסקרלוטה - ענבים גדולים סגולים שסוגרים את עונת הבציר.

שיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
השארו מעודכנים
חדשות ועדכונים בפרופילים החברתיים

סיפורים נוספים של מגדלים

אסף ארד
מאמין בעבודת צוות
את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו 20 זנים, איזה הוא הכי אוהב? קשה להחליט
משפחת שריג
ציונות שורשית מתקדמת
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו..."
זיגי פרום
לא רק חקלאי
ההורים עלו מאמריקה מתוך ציונות, באו להיות חקלאים, משפחה מסורתית בישוב חילוני, הביאו רוח קצת שונה אבל תמיד ראה במורכבות הזאת יופי.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן