נורית ויצו כהן

חקלאים כבר 65 שנה

נורית וייצו הם "מהמייסדים", עושים חקלאות כבר 65 שנה, ניסו כבר את כל סוגי הגידולים כמעט אבל הענבים "ניצחו" את כולם, הם אוהבים את כל זני הענבים, השאלה מה אומרים במשפחה…

לגור בלכיש:

הם פה מההתחלה! יצו בא כחייל כשלכיש עוד היתה היאחזות, נורית הגיעה מיד אחרי הצבא, כשנכנס לחדר האוכל עיניהם הצטלבו ומאז הם ביחד!! 63 שנים, לאורך השנים גידלו ירקות, כותנה, כבשים, אגסים, פרחי שעווה ועכשיו רק ענבים. התחילו מ-5 דונם, כיום יש 100 דונם.

הכי אוהבים בחקלאות:

נורית: לעבוד יחד. יצו: ולראות בכל שנה את ההתחדשות של הטבע, כמו לידה מחדש.

הכי מאתגר:

נזקי טבע (אמרו פה אחד) ברד, שרב, השנה הסופה הגדולה הרסה להם את החממה.

הפסקת קפה:

קפה ראשון לחוד, יצו עם הזריחה, נורית אחרי, אבל ארוחת בוקר תמיד תמיד ב 8.30 ביחד כשנורית גוררת את עגלת ההגשה הישנה, עמוסה בכל טוב.

מילה על העתיד:

לצערם אף אחד מהילדים לא בחר לגור בלכיש אבל הם גאים מאוד במושב ובחלקם בהקמתו, וכשיצאו לפנסיה? צוחקים.. הם בני 83-84, רק רוצים להמשיך יחד להגשים את החלום.

זן הענבים שהם הכי אוהבים:

הם אוהבים את כל זני הענבים אבל המשפחה אוהבת הכי הכי את האוטום קריספ, למה? אי אפשר להסביר, צריך לטעום...

שיתוף
השארו מעודכנים
חדשות ועדכונים בפרופילים החברתיים

סיפורים נוספים של מגדלים

אסף ארד
מאמין בעבודת צוות
את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו 20 זנים, איזה הוא הכי אוהב? קשה להחליט
זיגי פרום
לא רק חקלאי
ההורים עלו מאמריקה מתוך ציונות, באו להיות חקלאים, משפחה מסורתית בישוב חילוני, הביאו רוח קצת שונה אבל...
אהוד, רן ואמיר שאול
שלושה גברים וכרם...
כמו כל הילדים בלכיש, גם רן ואמיר תמיד עזרו במשק של ההורים, כשגדלו בחרו בחקלאות כדרך חיים, כיאה לשני הפכים,...
1 2 3 4
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן