איתן ועמיר פאר

לא העיזו לדמיין את כל הפאר הזה

יעל ואיתן הם מדור המייסדים, זוכרים היטב את המפגש הראשון על הגבעה החשופה, היום הכל מלא כרמים. הם נולדו מושבניקים ובאו ללכיש לבנות מושב חדש, אבל כשעמיר גדל, הבחירה שלו בחקלאות בכלל לא היתה מובנת מאליה, ואיזה זן הם הכי אוהבים? "ברור- סייבל!! מנצח את כולם, אבל במשפחה חושבים אחרת…"

לגור בלכיש:

יעל ואיתן פה מהיום הראשון! שניהם גדלו במושבים, שירתו בנח"ל והיו בין מקימי לכיש, עמיר כמובן נולד פה ועזר במשק מגיל צעיר אבל לא היה בטוח שרוצה להיות חקלאי, הלך, טייל, למד, החליט על שנתיים ניסיון... ונשאר

הכי אוהב בחקלאות:

עמיר: את הזריחה בבוקר, איתן: מרגיש כל בוקר שיוצא לספארי - הנופים, החיות...

הכי מאתגר:

חוסר הוודאות. בכל שנה אתה נדרש להשקעה גדולה מאוד ללא שום הבטחה כמה יבול יהיה בסופו של דבר ומה תקבל תמורתו.

הפסקת קפה:

3 פעמים בשבוע אוכלים ארוחת בוקר יחד, איתן חותך סלט, שם בצלוחית את הזיתים שהכין עם הנכדה (יש לו אספקה לשנה) וקורא לעמיר שיצטרף לשולחן.

מילה על העתיד:

איתן: כשאני רואה את הדור השלישי "תופס פיקוד" במושב אני מרגיש שזה כמו חותמת "עשיתם את זה נכון" עמיר מסכים ומוסיף שהוא מקווה שכך ימשיך - בניגוד למקובל בשוק, בענבי טלי יש מגוון חקלאים, משקים קטנים וגדולים, ובכל זאת משתפים פעולה ורואים בביחד ערך קהילתי, ולא רק אמצעי כלכלי.

זן הענבים שהוא הכי אוהב:

בעונה אוכלים המון ענבים, לא יכולים לעבור בכרם בלי לטעום קצת, שניהם אוהבים בעיקר את הסייבל אבל במשפחה אוהבים יותר את הסקרלוטה והאוטום קריספ, טוב כל אחד בשל בזמן אחר אז אפשר גם וגם (:

שיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
השארו מעודכנים
חדשות ועדכונים בפרופילים החברתיים

סיפורים נוספים של מגדלים

אסף ארד
מאמין בעבודת צוות
את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו 20 זנים, איזה הוא הכי אוהב? קשה להחליט
אהוד, רן ואמיר שאול
שלושה גברים וכרם...
כמו כל הילדים בלכיש, גם רן ואמיר תמיד עזרו במשק של ההורים, כשגדלו בחרו בחקלאות כדרך חיים, כיאה לשני הפכים, גם זני הענבים האהובים אליהם שונים לחלוטין
נורית אזולאי
גאה להיות חקלאית
תמיד היתה פעילה במשק, אבל כשהמציאות השתנתה הבינה שעכשיו תורה לתפוס את הפיקוד, גם זני הענבים השתנו עם הזמן וזה רק לטובה.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן